חלפו להם קיץ אביב, חורף וסתיו,
ואיתם עוד תקוות, אכזבות, חלומות
נשרו בשלכת, עלי הזהב
והזמן לא עצר, לא פסקו מלחמות.
ובלב, המחוגים פסקו מלכת
ולעיתים בלאט הם סובבו אחור
דוממים הם כסתיו בשלכת
מחכים שלכאן עוד תחזור
בן 20 נטלו הגלימה מכתפיך
עת באו וקראו לך המלכים
בין מלכים ורוזנים חלקך
הם מעיניך, פניני דמעות מוחים
נבחר בחיים, זכרך להנציח
ומדרך חייך, לקחת מופת
אתה שהיית נסיך ללא כתר
כי יש לעולם מנהיג ושופט
כי זו הצוואה, שחשובה מכל גלעד ושלט
ויש דממה, בתום הסערות
וזה חזק מכל מבצר בטון ומלט
בסוף הדרך, עוד מחכים אורות
אך אנו לא נשבר
ולא נאמר נואש
נזכור אותך, חייל גיבור
בנדר קדוש, שכל לב הוא כבש
עד נפגש, עד יעלה האור