כילד צעיר היה מופנם ובכל זאת הקרין איזה שהוא תום וטוב לב. עקב הפרש הגלאים בינינו, ומכיוון שזמן קצר לאחר שרותי הצבאי עברתי להתגורר בחוץ לארץ, לא זכיתי להכירו כנער וכגבר צעיר. בעת ביקורי מולדת, מידי כמה שנים, הייתי פוגש מחדש את רון, פגישות קצרות, שבכל אחת מהן הופתעתי מחדש לראותו גדול יותר, הן בגלו ובמידותיו, מתבגר במעין קפיצות מקוטעות והופך מהילד הרך שהכרתי טרם עזיבתי, לנער. באחד מביקורי, כאשר רון לא נכח כשביקרתי את הוריו, הופתעתי שנית ללמוד שהילד כבר היה לגבר צעיר והתגייס לצה"ל. רון בחר לשרת שרות קרבי כלוחם בחיל השריון, כאביו ינון ואחיו הבכור אודי לפניו. הוא שרת כנהג טנק מרכבה. את העובדות הללו ידעתי, אך רק לאחר נפילתו למדתי על האדם שרון הפך להיות מהילד שזכרתי, על אהבתו לכדורגל, על אהבתו לחבריו ללימודים ולשרות הצבאי ואהבתם אליו, על הרשמים העמוקים שהותיר בכל אלה שהכירוהו, רשמים שלא יכלתי לחוות ממקור ראשון, עובדה שגרמה בי לתחושת פספוס עמוקה שנותרה בי לאחר נפילתו.
הסיכון שכרוך בשרות הצבאי היה ידוע לי. במהלך שרותי בצבא, איבדתי חברים רבים לצוות וליחדה, אבל הפחד פן חלילה יפגעו בני משפחתי הצעירים הודחק, אולי בעקבות הריחוק הגאוגרפי ואולי בגלל הפרש הגילאים שגרם לי להביט על הגברים, הלוחמים הללו, עדיין כעל ילדים שזכרתי. אבל הנורא מכל לא פסח על משפחתנו ואותה שיחת טלפון נוראה כשאימי הודיעה לי שרון נהרג, הטיחה את המציאות בפניי. רון שירת עם חבריו לגדוד בעזה. הטנק שלו עלה על מטען רב עוצמה שהונח על הציר בו נסעו, מטען שהרג שלושה מאנשי הטנק. כשנודע לי על האסון עלתה בי הרגשת כאב עמוקה על הילד הצעיר, השקט והטוב שזכרתי, שחייו נגדעו ברגע. חיים שלא יוכלו להמשיך להתגשם ולפרוח. רון לא יזכה להשתחרר עם חבריו, לחיות כבוגר, להקים משפחה. היו בי כאב וצער נוראיים על הוריו, ירדנה וינון, אנשים טובים מאין כמוהם, שאיבדו את היקר מכל ועל אחיו הבכור אודי ששכל את אחיו הצעיר וחייו השתנו ברגע ולעולם לא ישובו לקדמותם.
היה בי עוד כאב, שגדל והתעצם עם ביקורי הראשון בארץ לאחר האסון. תחושת החמצה מתסכלת על שלא הכרתי את רון כפי שהכירוהו בני משפחתי, על שלא חוויתי ממקור ראשון ורק משיחות עליו לאחר מותו, את האדם הטוב והאהוב שהוא היה, עולם ומלואו שאבד. אך לא אבד לחלוטין. חלק מרון ממשיך לחיות בכל מי שהכיר אותו, שגדל איתו, שאהב אותו וגם באלו שלמדו להכיר אותו באמת רק לאחר מותו, כמוני.
יהי זכרו וזכר כל הנופלים ברוך.