שש שנים וכאילו רק אתמול ישבנו בחדר התדריכים בנצרים ורון דקלם את ציר התנועה, מרחקי הניווט והדגשים לקראת היציאה למבצע.
והיום, כמו אז יושבים חיילים בחדרי תדריכים ומתכוונים למשימות ההגנה על המולדת.מבלי לשאול למה אני? האם אין מישהו אחר? ומהי הדרך הנכונה?
השנה נחגוג 60 שנות עצמאות למדינתנו. אנו יודעים כי 60 שנים אלו התאפשרו לנו רק בזכות אותם חיילים אמיצים שכמו רון הבינו שרק אם ניכון להילחם ונהיה חזקים תתאפשר עצמאותנו. שלמרות הכמיהה העזה לשלום אנו נדרשים לעמוד בעוצמה מול אויבינו הרוצים לכלותינו.
אנו, חיילי ומפקדי צה"ל מחויבים לשמור את מורשתו של רון ויתר אחינו, לעשות הכל כדי לשמור על המשך קיומינו.
פועלו של רון ימשיך להיות נר לרגלינו, מורשת שלאורה נחנך את דור העתיד. זוהי מחויבותנו לרעינו שנפלו.
ירדנה, ינון ואודי, חוזקכם ועמידתכם האיתנה נותנים לנו את הכוח להמשיך בדרך זו.
דרככם למדנו להכיר גם את הפנים האחרות של רון, בן אח אהוב, אהבת הארץ ורמה"ג, הצטיינות בכל עשייה וגם שמחת החיים, חברים, מכבי נתניה ומנצ'סטר.
אנו רואים את כאבכם ומבטיחים להמשיך לתמוך ולחבק, חיבוק המבטא בלי מילים את שאנו חשים.
יהי זכרו של רון ברוך.
כתב וקרא אל"מ שמוליק אולנסקי 13.3.08
חזרה