בשם בני ביתי שראו את השכול
וליבם ששותת כבר עשור בלי מנוח,
הם ששמעו את אמך בוכה,
עיניה יבשו לא נותר בה עוד כח.
נודר אני נדר לזכור אותך רון,
לא לשכוח לנצח לזכור,
אהוב וחכם ורב כישרון
בן ותלמיד, חיל וגיבור.
נדר נצחי לא יתם,
לזכרך- להיות ראוי
בכל דרכי כבן אדם
בנדר זה אהיה שבוי.
בן לתפארת, צח וטהור
התשמע קולי, באשר הנך,
לא לשווא את נדרי אדור
לחיות, להיות ראוי לך.
אזכור כל עוד נשמה בקרבי
צליל נקישה על דלתי, מבשרת רעה
לעד היא צרובה בליבי
אכזרית נוראה ומרה .
בתום עשור של שכול
כלום לא ברור ולא מובן
באלם של שתיקה, בלי קול
עצבות נושאת דברה מכאן.
הכל עובר, הכל חולף
ורק נשאר, כאב עמוק
אתה שרוי כעת איתי
אבל עם זה כ"כ רחוק.
היה שלום, עוד נתאחד
הבן – יקיר לי רון
ובינתיים ניפרד
גוברים על צער ויגון.
ואם בצר לי, אמעד לפעמים
להנה אבוא לחזק את נידרי.
אחזור ואשוב להיות בן חורין,
לא אירא לעולם, כי אתה עימדי
עומדים מלאכים ובוכים
על חלקת אלוהים המוארת
ישקו קברך במטר רביבים
יזכירו שמך לתפארת.
חזרה