בסוף חודש מרץ 2000 התגייס רון לצה"ל ובחר ללכת, כמו אביו ואחיו לפניו, לחיל השריון. לאחר הטירונות שובץ בחטיבת השריון "ברק" ושירת בגדוד "סופה".

    רון התחבב מייד על יתר החיילים ועד מהרה היה לאחד מעמודי התווך בפלוגה. חבריו התפעלו מכישוריו המקצועיים כמו מיכולתו לשמור על קור-רוח וריסון גם במצבים הקשים ביותר. רון שאף תמיד לשלמות. מגיל צעיר השתוקק להיות נהג טנק והיה מאושר מכך שחלומו התגשם. בזכות היותו נהג טנק מצטיין, בחר בו מפקד הפלוגה להיות לנהג טנק המרכבה שעליו פיקד. נאמן לחבריו לצוות ויתר רון על אפשרויות הקידום שנפתחו בפניו כדי להמשיך ולשרת עימם. במסגרת תפקידו נטל חלק במבצעים רבים, בעיקר ברצועת עזה וסייע בחיסולם של מחבלים שאיימו לפגוע בחיילים ובאזרחים ישראלים.

    גם במהלך שירותו הצבאי מצא רון זמן לאחד מתחביביו האהובים – האזנה למוזיקה האנגלית. הוא התעניין דווקא בלהקות הבריטיות שאינן מוכרות, אסף עליהן מידע ואף נהג לכתוב מכתבים לחבריהן. בעיזבונו נמצא מכתב, שלא הספיק להישלח, שכתב לאחת הלהקות הללו ובו הוא מביע את דעתו על שיריה. הוא החל לרקום תוכניות לתקופה שלאחר השחרור וחיפש מסלולי טיול באינטרנט עם חברו הטוב. אולם תוכניותיו לא זכו להתממש.

    חזרה