לזכרו של סמ"ר רון לביא

כילד צעיר היה מופנם ובכל זאת הקרין איזה שהוא תום וטוב לב. עקב הפרש הגלאים בינינו, ומכיוון שזמן קצר לאחר שרותי הצבאי עברתי להתגורר בחוץ לארץ, לא זכיתי להכירו כנער וכגבר צעיר. בעת ביקורי מולדת, מידי כמה שנים, הייתי פוגש מחדש את רון, פגישות קצרות, שבכל אחת מהן הופתעתי מחדש לראותו גדול יותר, הן בגלו ובמידותיו, מתבגר במעין קפיצות מקוטעות והופך מהילד הרך שהכרתי טרם עזיבתי, לנער. באחד מביקורי, כאשר רון לא נכח כשביקרתי את הוריו, הופתעתי שנית ללמוד שהילד כבר היה לגבר צעיר והתגייס לצה"ל. רון בחר לשרת שרות קרבי כלוחם בחיל השריון, כאביו ינון ואחיו הבכור אודי לפניו. הוא שרת כנהג טנק מרכבה. את העובדות הללו ידעתי, אך רק לאחר נפילתו למדתי על האדם שרון הפך להיות מהילד שזכרתי, על אהבתו לכדורגל, על אהבתו לחבריו ללימודים ולשרות הצבאי ואהבתם אליו, על הרשמים העמוקים שהותיר בכל אלה שהכירוהו, רשמים שלא יכלתי לחוות ממקור ראשון, עובדה שגרמה בי לתחושת פספוס עמוקה שנותרה בי לאחר נפילתו.

ככל שעובר הזמן עם השנים , כל החלומות הבלתי פוסקים עליך שפתאום כאילו אתה מגיח כמו משום מקום עם החיוך השובה שלך ואומר לכולנו שסתם עבדת עלינו כל הזמן ובעצם לא קרה כלום…כל הכעס והבלבול שאחזו אותי באותו רגע נוראי הופכים לאט לא לאהבה ענקית, להרגשה גדולה של סיפוק ונחת והוקרת תודה לזה שבכלל התמזל מזלי להיות אחד מאלה שבאמת הכירו אותך וזכו להיות חבר שלך ושל היצירה המושלמת הזאת שקראו לה רון. מי שבאמת הכיר את רון יודע בדיוק על מה אני מדבר ולאיזו שלמות אני מתכוון –היית המצפן שלנו מבלי שאפילו נשים לב לזה-בשקט הכל כך אופייני שלך, באהבה וברוחב לב ובחוכמה הענקית שלך. רון היית האדם הכי חכם שיצא לי להכיר בימי חיי…

תכונה בולטת אצל רון הייתה זכרונו, זכר תמיד כל דבר באופן מוחלט, מה שגרם לי כמ"פ לסמוך עליו ביותר, לתכנן יחד איתו את ציר הניווט במבצעים, וכשישנה התלבטות לשמוע את דעתו מתוך הכרה אמיתי שבטנק נוהג חייל רב מעלה, שאת דעתו, אומר בענווה אמיתית ובזהירות תוך הבנת משמעות כל מילה שהוא שמוציא. רון התבלט מאוד בחיי הפלוגה, דומיננטי מאוד, דמות לחיקוי, היה אכפת לו ממה שקורה בפלוגה: צעירים-ותיקים, זכויות, בעלי תפקידים וכו'. כשהיה משהו שהפריע לו, ביקש לדבר עם מפקדו הישיר, סמ"ר משה פלד ז"ל, וכשהיה צורך היה פונה אלי והביע את דעתו תוך צנעה וענווה אמיתית ונשקפת מדבריו ראייה כוללת והבנת משמעויות. רון, יחד עם חבריו לצוות, במ"ר משה פלד ז"ל, וסמ"ר אשר זגורי ז"ל, וסמל שוקי פינקלשטיין, יצאו למשימת הגנה על הישוב נצרים. למשימה יצאו כמו לכל משימה שביצעו, באופן הטוב ביותר. כאשר התפוצץ מטען על ציר קרני נצרים, השיבו אש למקומות חשודים, וכשהחל שלב המרדף אחר החבלים עמדו ראשונים לביצוע המשימה, משימה ממנה לא שבו. רון, תמיד תהיה בזכרוננו לוחם, אמיץ, חבר, אח. זכרונך לא מש מאיתנו, הינך איתנו בכל דבר שאנו מבצעים, תמיד תהיה בליבנו. בהצדעה, ברעות שריונאים, סרן יניב מכלוף מ"פ גולן.