הם נסעו בטנק מרכבה סימן 3, קרוב לקילומטר ממזרח לצומת נצרים, על כביש קרני-נצרים. הטנק הוזעק לאזור, לאחר שמטען חבלה אחר הופעל ונפתחה אש לעבר שיירה שכללה כלי רכב צבאים ואזרחיים, בקרבת הצומת. מיד לאחר הירי פתחו שני טנקים במרדף, בניסיון לחסום את דרכה של החוליה. אחד הטנקים עלה על המטען, כמאתיים מטרים מדרום לכביש. המטען פגע בחלק הקדמי של גחון הטנק. מעוצמת הפיצוץ הוטח התותח בצריח והביא להינתקותו של הצריח מתובת הטנק. הצריח עף למרחק של כחמישה מטרים. שלושה מאנשי הצוות – פלד, זגורי ולביא – נהרגו במקום. החייל הרביעי, התותחן, נפצע קל. הוא יצא מהטנק בלא קושי, מאחר שהצריח הועף. הפצוע סיפר כי שמע קול נפץ אדיר, אבל עיקר הפיצוץ הורגש בצריח מעליו.
מתחקיר ראשוני של התקרית עולה כי משקלו של המטען שהתפוצץ עמד על כשמונים קילוגרמים. המטען הוטמן בתוך דוד שמש, כדי ליצור אפקט הדומה לזה של מטען חלול. נראה כי הופעל באמצעות חוט. במפקדת כוחות צה"ל ברצועה ממשיכים לבדוק אם ניתן היה למנוע את הפיגוע וכיצד בדיוק התרחש. במקביל, מתקיימת בדיקה של ועדה בראשות קצין שריון ראשי תא"ל אביגדור קליין. הטנק הובל אל מחוץ לרצועה, לבדיקות וכבר עתה התברר כי התחמושת בטנק לא התפוצצה. הטנק לא היה מצוייד בלוחות מיגון לגחון. קצין בכיר אמר כי ההנחיות ברצועה היו להמנע משימוש בלוחות המיגון בשל הבוץ הרב באזור וכי גם הלוחות לא היו מונעים את הנזק.
"ועדות התנגדות העממיות", גוף המאגד פעילים של הפתח עם החזיתות והחמאס, נטל על עצמו אחריות לפיגוע. בצה"ל סבורים כי לפיגוע קדם מעקב שיטתי של המבצעים אחר פעילות כוחות צה"ל באזור. נראה שהמחבלים הכירו את תרגולות התגובה של הכוחות לאירועים שונים וכי הפעלת המטען והירי על השיירה נועדו לשמש מעין "פיתיון" למטרה כבדה יותר – הטנק.
המטען עצמו היה נדיר יחסית באיכותו ובמשקלו. עד כה נרשמו כ-3 מקרים בהם נעשה שימוש במטעני חבלה בהיקף כזה בעימות הנוכחי. בצה"ל בוחנים כעת את השלכות הפיגוע על המשך נהלי התנועה – האזרחית והצבאית, ברצועת עזה ובמיוחד בפרוזדור נצרים. בשלב זה, לא הוחלט על שינויים מרחיקי לכת. מקורות ביטחוניים ציינו כי כמה ניסיונות קודמים לפגוע בטנקים באזור נכשלו. פרוזדור נצרים מהווה נקודה רגישה במיוחד, בגלל קרבתו הרבה לשטחי הרשות הפלשתינית בעזה ומשום שמימדיו הצרים מקשים על ההגנה על התנועה הישראלית העוברת בו.
חזרה
